"להפוך את ההפוך" - התנאים הנדרשים לשינוי מצג עובר בטיפול בדיקור

'היפוך עובר' או בעגה המקצועית שינוי מצג עובר, היא אחת הסיבות הנפוצות שבגינה אנו פוגשים נשים הרות בקליניקה. ברוב המקרים נפגוש את המטופלות למפגש או שניים, אלו דורשים דיוק והפקת תוצאות בזמן קצר. נדמה כי 'היפוך עובר' הוא אחד הטיפולים אשר מטפלים רבים נוטים לגשת אליו מראש "על טייס אוטומטי". למעשה כבר בתקופת הלימודים לימדו אותנו לטפל ב"מצב" ולא באישה, בעזרת נקודת דיקור אחת ומוקסה - טיפול קסם. האמת, ככל שעברו השנים אנחנו הרגשנו כי הקסם לא באמת עובד….כמובן, במקרים רבים הטיפול הצליח אך זה לא היה מספיק. גישה טיפולית זו לא אפשרה לנו להבין את מורכבותה של התופעה, למי נכון לעשות את הטיפול? איך ממשיכים כאשר הוא לא מצליח? האם בכלל נכון להתחיל תמיד עם "הטיפול הקלאסי"?

מי שמכיר אותנו יודע כי במקום בו יש שאלות שלא נענו או אתגר, אנחנו שם! התחלנו להשוות סיפורי מקרה, דיברנו רבות על אבחנות דופק, רצינו להבין מתי מעורב מוטיב רגשי ועוד. עברנו כברת דרך עם התופעה (20 שנות מחקר קליני) והיא עדיין מרתקת אותנו ועדיין מובילה לשיחות מקצועיות רבות. עד היום ישנם מצבים בהם התמונה לא ברורה עד הסוף ואנחנו לא מבינות מדוע הטיפול לא צלח. יחד עם זאת אין ספק כי היום אנחנו מגיעות לטיפול "היפוך עובר" עם בטחון, יותר נינוחות והכי חשוב ש"הטייס האוטומטי" לא נדלק!

מטרתו של המאמר היא להרחיב את אופק המחשבה לגבי הטיפול ל'היפוך עובר'. זה לא אומר כי לא נבחר להשתמש בנקודה Bl 67 עם מוקסה או מחט אבל בהחלט ייתכן שהיא כלל לא תהיה חלק בטיפול בו נבחר. חשוב לנו להעמיק את הדיון ולתת כלים לחשיבה מסודרת שתאפשר תחושת בטחון והפקת תוצאות בטיפול.

לפני שנעמיק ברפואה סינית בואו נבין מתי, למה ואיך עובר מתהפך?

מהרגע בו נוצר עובר ועד הלידה מתרחשים אין ספור תהליכי גדילה וטרנספורמציה בגוף האישה ואצל העובר, אלו מתרחשים בעקבות שינויים הורמונליים, כימיים, עצביים ועוד. החל משבוע 24 והלאה אמור להתרחש "נס״ קטן אך משמעותי – הראש, שהוא האיבר הכבד ביותר בגוף העובר (רק המוח בזמן הלידה שוקל כ 400 גרם), נכנע לכוח הכבידה, צונח מטה ומתבסס בחלק התחתון של הרחם. זהו השלב הראשון להכנה ללידה, כך שבזמן הלידה הראש יפעיל לחץ על צוואר הרחם ויעזור לקדם את תהליך הלידה.

בניגוד לכל התהליכים האחרים בהיריון, היפוך הראש מטה מתאפשר בעקבות חוק פיזיקלי. זהו רגע שקורה ללא מאמץ, לא בעקבות הפרשה של חומרים מסוימים, לא בעקבות שינוי מבני, לא בעקבות כיווץ הרחם (ככל שידוע מבחינה מדעית נכון להיום). הוא פשוט קורה כאשר יש לו את התנאים המתאימים לכך. במצב תקין וברוב המקרים, ברגע שהראש התמקם מטה שם הוא יישאר. ישנם עוברים שיהיו במצג עכוז לאורך כל ההיריון, ישנם כאלה שהיו כבר במצג ראש ומשום מה חזרו מעלה, ישנם עוברים שלא מפסיקים להתהפך פעם למטה ופעם למעלה וישנם כאלה שבוחרים להתמקם באמצע, לרוחב. בכל מקרה, כל מצג שהוא לא מצג ראש שם את האישה באפשרות ללידה קיסרית וההשלכות לכך הן רבות.

אין ספק, קשה להבין איך גוף שהופך לאדם בתוך 40 שבועות (ואפילו הרבה פחות מזה), שמצליח לפתח מערכות מורכבות שיודעות לעבוד, שמנהל מערכת יחסים מופלאה עם איבר שהוא לא שלו (שלייה), משום מה לא מצליח לאפשר לחוק פיזיקלי ״פשוט״ להתרחש. גם מבחינה מערבית, ברוב המקרים זוהי תעלומה ״רפואית״. מבחינת הטיפול המערבי יופנו כל המאמצים לניסיון להיפוך חיצוני, ניתוח קיסרי או לידת עכוז (אפשרי בכמה בתי חולים) יהיו המוצא האחרון. ההיפוך החיצוני מתבצע בין השבועות 37 - 40, זוהי פעולה המפעילה כוח חיצוני ומנסה בצורה אקטיבית להפוך את העובר (הלכה למעשה) מלמעלה למטה ולמקם אותו במנח הנכון - מצג ראש.

חשוב לזכור כי ראש העובר שואף להיות מטה, עבורו זה המקום האידאלי להתפתחות המוח, קרקעית הרחם הנמצאת במחמם התחתון מספקת סביבה יינית, קרירה ושקטה התומכת בבניית קשרי המוח עם המערכות הפנימיות של הגוף. רק מרגע הלידה ובמהלך 3 השנים הבאות לחייו יבנו בקצב מהיר כ־1000 טריליון סינפסות אשר תפקידן יהיה להגיב לחיצון, כך שאם ההיפוך לא קורה אז יש פה מצב ההולך נגד "חוקי הטבע".

ומה לגביי הטיפול שלנו בדיקור?

בניגוד לטכניקה המתבצעת בהיפוך חיצוני אנחנו לא יכולים באמת ל"הפוך את ההפוך", הטיפול שלנו בדיקור או מוקסה אמור לעזור לעובר למצוא את דרכו בזכות עצמו, ובעיקר לבסס את התנאים הנדרשים להיפוך להתרחש בתוך הרחם. על מנת לגבש עקרון עבודה אנחנו צריכים להתייחס לשני דברים חשובים:

א. להבין מה מונע מהעובר להתהפך (אבחנה מבדלת).

ב. להבין כיצד ליצור את התנאים המתאימים להיפוך להתרחש בעקבות הטיפול.

אבחנה מבדלת נפוצה למצג עכוז – 

בכל טיפול שאנו ניגשים אליו חשוב להבין ולנתח את האבחנה המבדלת, בטיפול ל 'היפוך עובר' מטפלים רבים נמנעים מכך פשוט כי לא חונכנו לחשוב בדרך הזאת. טיפול לשינוי מנח עובר הוא אמנם תהליך קצר של מספר מפגשים בודדים, עם זאת הוא בעל משמעות גדולה עבור האישה להריון הנוכחי ולהריונות הבאים. מסיבה זו חשוב להתייחס למפגש זה בדיוק כפי שאנו מתייחסים לכל טיפול אחר – תשאול מסודר, אבחנת דופק ולשון, אבחנה מתוך הבנה של התהליך הפתו-פיזיולוגי הרלוונטי ובניית תכנית טיפול מתאימה.

בשנים בהן חקרנו את הנושא לא מצאנו דיון נרחב על אבחנה מבדלת של מנח עכוז, לכן מה שאנחנו מציגות כאן הוא פרי החשיבה והניסיון הקליני שלנו בלבד.

• חולשת Shen Qi (צ'י הכליות) - בחולשה של צ'י הכליות תיפגע יכולת העיגון של התנועה היורדת אל מחמם תחתון מה שעלול למנוע מהעובר להתהפך או להתמקם ולהישאר במצג ראש.

מרגע ההתעברות צ'י הכליות עובד ביתר שאת - יצירת העובר, וויסות קצב הגדילה שלו, תמיכה במערכות הגוף של האם וסנכרון בין השניים – כל אלה דורשים משאבים רבים. לעתים מגיעה האישה לסוף הטרימסטר השני, לשלב בו העובר מתהפך, עם חולשה משמעותית של  צ'י הכליות, על אחת כמה וכמה נשים המתחילות את ההיריון עם חולשה זו אם בגלל הריונות צפופים, הריונות מרובים, גיל מבוגר, מחלת רקע, טרימסטר ראשון קשה ומאתגר או אורח חיים שהיה לפני. זוהי הסיבה שעלינו תמיד לתשאל את המטופלת ולהבין מה הרקע שלה, גם אם היא מגיעה לטיפול אחד או שניים בלבד.

כמובן, ראש העובר מתהפך מטה בגלל הכובד היחסי שלו, אך הוא יישאר כך רק אם צ'י הכליות מסוגל לעגן ולשמור אותו למטה. זוהי נקודה חשובה להדגיש כי במידה והעובר כבר היה במנח הנכון והתהפך חזרה תמיד תהיה מעורבות של צ'י הכליות באבחנה, ויהיה עלינו להבין מה התרחש פיזית או נפשית שגרם להיחלשות שלהן.

הרגש הנפוץ המאתגר את צ'י הכליות ויכול גם הוא להוות מכשול ביכולת העיגון הוא פחד. לעיתים הוא מודע ואישה יכולה לקשר אותו ללידה, לחוסר שליטה , לפחד לאבד את המוכר והידוע, ולעיתים זהו פחד לא מודע השוכן במעמקים וקשור לטראומות מהעבר. פחד "קושר" את צ'י הכליות, מחליש את יאנג הכליות, מוביל לחוסר תנועה במחמם התחתון, פוגע בתקשורת התקינה בין המחמם העליון והתחתון, מה שיוצר אף קושי נוסף בתהליך הטבעי של היפוך.

הסיבה שבגללה BL67 היא נקודת הבחירה במקרים רבים היא היכולת שלה להשתמש בכוח היאנג ולעודד את העיגון של הצ'י מטה. היא מחזקת את הכליות ושמה של הנקודה הוא "חזרה אל היין".

• חולשת Fei Qi (צ'י הריאות) – בחולשה של צ'י הריאות תיפגע יכולת ההתכנסות של יאנג והורדה של צ'י ונוזלים אל מחמם תחתון ולכן עלולה למנוע מהעובר להתהפך למצג ראש.

לרגע ההיפוך יש מרכיב של Letting go, שחרור מהמחמם העליון, מהחלק השמיימי, מהאזור הקרוב לפעימות הלב של אימא וכניעה לכוח הכבידה, במצב תקין הוא יתרחש סביב החודש השישי. תקופת היריון זאת נשלטת ומוזנת ע"י Shou Tai Yin (מרידיאן הריאות של האם) על פי הרפואה הסינית. לכן אפשר להגיד כי לריאות יש תפקיד מהותי בתנועה הטבעית של ירידת הראש מטה לכיוון המחמם התחתון. אחד התפקידים החשובים של הריאות הוא לעזור באיסוף של צ'י בבית החזה ומשם לכוון את תנועת ההתכנסות וההורדה של צ'י ונוזלים כלפי מטה. תנועה זאת תומכת בתהליכים רבים אשר קשורים בהורדה ודחיסה כלפי מטה (נשימה, עיכול ופריסטלטיקה של צינור העיכול, הוצאת צואה ושתן, צירי לידה ופליטת העובר החוצה ועוד( והיא מתרחשת בזכות מערכת יחסים תקינה ומאוזנת בין הריאות (כינוס והורדה) לבין הכליות (עיגון ואגירה). כך גם ההיפוך הטבעי תלוי במערכת יחסים זאת. במצבים רבים בהם העובר היה במצג עכוז לאורך כל ההיריון ייתכן ויש קשר למערכת יחסים לא מאוזנת בין הריאות לכליות ולחולשה או חסימה במחמם העליון.

מקרים בהם נראה רקע של מחלות חוזרות ונשנות של דרכי הנשימה העליונות, אסטמה, חולשה בחגורת כתפיים, ישיבה ממושכת, סינוסיטיס או אלרגיה מוגברת (בעיקר אם הופיעו בתחילת ההיריון) ואף גדילה משמעותית של החזה, כל אלה עלולים להחליש את המחמם העליון ואת צ'י הריאות. כמובן שלעתים קרובות ישנה גם מעורבות רגשית. הרגש הנפוץ הפוגע בצ'י הריאות הוא עצב. לעיתים הוא יכול להיות קשור לפרידה מאדם אהוב או לקושי לא מודע שבפרידה מההיריון המסתיים ומהחיים שהאישה הכירה עד כה. עצב מכלה את  צ'י הריאות, מחליש את התנועה הטבעית של התרחבות וכיווץ וגורם לצ'י הריאות "להיסגר" בבית החזה.  

האספקט הנפשי של הריאות (PO) אחראי על האינסטינקטים שלנו ועל ההישרדות הפיזית. כאשר ישנו איום על גופנו, ולידה בהחלט מהווה איום על גופה של האישה, אנו עלולים להיכנס למצב של נוקשות, קיפאון, חוסר רצון או יכולת להתקדם לשלב הבא, כל אלה בהחלט יכולים לבוא לידי הביטוי בהתקבעות העובר במצג עכוז.

• סטגנציה של המחמם האמצעי – סטגנציה במחמם האמצעי תיפגע במעבר החופשי בין שלושת המחממים ולכן עלולה למנוע מהעובר  להתהפך למצג ראש.

במחמם האמצעי, בקו הרוחב, נמצא המרידיאן המיוחד Dai Mai. הוא זה ששומר על הציר הפתוח, מאפשר מרחב של תנועה ועוזר לווסת את הזרימה של יין ויאנג בצורה מאוזנת מעלה ומטה. המשמעות של "Dai" היא לחבר או לאגד את כולם למען מטרה משותפת. יחד עם Dan (כיס המרה), אשר נותן את הכיוון המדויק לתהליך, הוא מסנכרן את כל המערכות ומאפשר לתנועת ההיפוך להתרחש. הסנכרון עליו Dai Mai אחראי הוא הרבה מעבר לתנועה פיזית בגוף. הוא מאפשר איחוד הכוחות של המחמם העליון והתחתון, חיבור רגשי של אישה לתהליך הלידה העתידי, התעלות התודעה וכוח הרצון על פחדים וטראומות מהעבר. כל אלה חשובים ונדרשים על מנת לאפשר לתהליך להתקדם על פי "חוקי השמיים" (חוקי הטבע) ולתנועת ההיפוך להתרחש בפועל.

מניסיוננו, סטגנציה ב Dai Mai עלולה להיווצר כבר בטרימסטר הראשון, עקב קשיים רגשיים סביב ההיריון והשינויים הדינמיים אותם האישה עוברת ומתקשה להכיל. סביב שינויים אלה נוצרים הרבה פחדים, ספקות, כעסים ועוד הרבה רגשות נוספים. כאשר ברקע יש חולשת אדמה ו/או חולשה של דם הלב והכבד, רגשות אלה גורמים לסטגנציה וקושי בקבלה והכלה של ההיריון, הלידה והאימהות העתידיים, מה שעלול לבוא לידי הביטוי במנח עכוז של העובר. אבחנה זו הרבה פעמים מזוהה עם מנח רוחבי של עובר יחד עם תופעות נוספות כמו תקיעות וכאב באזור האפיגסטריום או ההיפוכונדריום, צרבות, עצירות, סמפיוליזיס ועוד. סטגנציה מסוג זה תמיד מערבת את Gan (הכבד) ו-Dan (כיס המרה) ולרוב נובעת כתוצאה מחוסר איזון בין עץ לאדמה.

במקרים נוספים, נפוצים פחות, שראינו בקליניקה תתכן מעורבות של חולשה של Xin (הלב) ברמה עמוקה יותר, או פגיעה בתנועה התקינה של Du Mai ו – Ren Mai. אלה, לרוב יהיו קשורים למצב שקדם להיריון.

כיצד ליצור את התנאים המתאימים להיפוך בטיפול ? 

בחלק הקודם של המאמר עסקנו בהסבר על תפקידו הייחודי של כל אחד מהמחממים בהשגת התנועה הסדירה, המאפשרת ליין ויאנג לנוע בגוף בצורה מווסתת ומאוזנת מלמעלה למטה ולהיפך. תנועה חלקה של יין ויאנג בין שלושת המחממים חיונית ליצירה של כל התהליכים בגוף באופן חלק, לא מודע וללא מאמץ, בדיוק כמו הרגע בו ראש העובר נע מטה ומתמקם בקרקעית הרחם כחלק טבעי מתוך התפתחות ההיריון והכנה ללידה.

תפקידו של כל אחד מהמחממים הוא קריטי למערך השלם של תהליך ההיפוך, אם וכאשר אחד מהם לא מאוזן הוא חייב לקבל התייחסות לכך בטיפול.

כאשר הצעד הראשון כבר מאחורינו וגיבשנו אבחנה, מה שנותר הוא לבחור עיקרון טיפולי ונקודות דיקור. כאן עלינו לקחת בחשבון את כל המשתנים בתמונה ולבנות טיפול מושכל שלא רק יתייחס לאבחנה המבדלת אלא יאפשר סנכרון ותנועה חלקה בין שלושת המחממים. אנחנו ממליצות לבחור בטיפול (בנקודות) אשר עומד מאחוריו רעיון של תקשורת בין המחממים, לשקול שימוש בנקודות הקשורות למרידיאנים המיוחדים אשר תפקידם הוא לסנכרן את כל המערכות ולווסת את התנועה העולה והיורדת של יין ויאנג, ניתן לעבוד עם טכניקה של שלוש מחטים (כל אחת ממוקמת במחמם אחר בגוף ויחד הן יוצרות חיבור בין שלושתם).

ניתן מספר דוגמאות להמחשה:

• GV + GV4 (אפשר עם מוקסה) – טיפול זה יכול להתאים במצבים של עומס בחלק העליון של הגוף, חגורת הכתפיים וצוואר או עומס בראש ועודף מחשבות עם רקע של חולשה במחמם תחתון. בטיפול זה אנו מעודדים תנועה חופשית של יאנג דרך שלושת המחממים אל הכליות, זהו הענף היורד של Du Mai, כך נאפשר לתנועת ההיפוך להתקיים ולעגון.
• GB41 + GB26 / 28” – ניתן לחשוב על טיפול זה במקרים בהם אנו רואים מעורבות של Dai Mai וחסימה במחמם האמצעי. שחרור של האזור יאפשר להשיב תנועה חלקה בין שלושת המחממים ולהוביל את כולם ב"דרך ה DAO" (שמה של GB28) אל המנח הנכון.  
• CV17 עם LU1 (או LU7) ו KID10 – טיפול זה יכול להתאים במקרים בהם ישנה חסימה בבית החזה, במיוחד על רקע רגשי, ייתכנו תופעות נוספות כמו קוצר נשימה, תקיעות של נוזלים למעלה ועד. בטיפול זה אנו פותחים את בית החזה ומעודדים את התנועה התקינה של צ'י הריאות ואת התקשורת בין הריאות לכליות.
• KID9 עם LIV13 + CV19 – רעיון לטיפול אשר מטרתו לחבר את האישה אל הקול הפנימי שלה, לביטחון בעצמה אשר יעזור לה לתת אימון בתהליכים הטביעים שאמורים להתרחש בגופה. טיפול זה מתאים במיוחד במצבים בהם יש חסימה ביין או תחושת עומס / מלאות בדופק במחמם התחתון עם תחושה של ריקנות במחמם העליון (או בעמדה של הלב). דרך העבודה עם Yin Wei Mai אנו מובילים את התנועה התקינה של דם עד למשכן הקיסר / משכן הדם – "הארמון הסגול" (שמה של CV19), כך אישה תוכל להתחיל תהליך רגשי ותודעתי של הכנה ללידה והעובר יוכל להתהפך.
• TW16 עם BL22,23 (אפשר עם מוקסה) – גם על טיפול זה ניתן לחשוב כאר ישנו עומס במחמם העליון ותקיעות של נוזלים (בצקות) עם חולשה של כליות ברקע. טיפול זה מעודד פתיחה של מעברי התנועה ע"י San Jiao (מחמם המשולש) והשבה של צ'י ונוזלים חזרה אל הכליות.

בחרנו בכוונה תחילה לא לתת דוגמאות לטיפול עם BL67. זאת אכן נקודה יעילה ושימושית מאוד בטיפולים של 'היפוך עובר', עם כי לא נכון להשתמש בה באופן אוטומטי. ישנם לא מעט מקרים בהם היא לא תביא לתוצאות הרצויות ואף עלולה לגרום לנזק בהמשך. לא נעמיק בזה כאן, הרחבנו רבות על אופן השימוש בנקודה זו במאמר הקודם שלנו בנושא 'היפוך עובר' (מאמר אשר התפרסם באתר "סינית" בשנת 2016, ניתן לעיין בו כאן).

כמה מילים לסיכום: טיפול ל'היפוך עובר' הוא אמנם תהליך קצר של מפגשים בודדים, עם זאת הוא יכול להיות בעל משמעות גדולה מאוד עבור האישה וחשוב להתייחס לטיפול זה כחלק מהכנת האישה ללידה. מניסיון שלנו, נשים אשר טיפלנו בהן בדיקור ל'היפוך עובר' זכו לחוויית לידה טובה יותר ונשים שהעובר שלהן לא התהפך בעקבות הדיקור, עברו הרוב היפוך חיצוני על ידי רופא בצורה מהירה ומוצלחת (מה שלא מובן מאליו אף פעם).

לעתים ה"טייס האוטומטי" בקליניקה הוא בלתי נמנע, אך חשוב לזכור כי בעזרת הדיקור אנחנו יוצרים שינויים עמוקים בגוף ובנפש האדם ויש לתת לכך את הכבוד ואת עומק המחשבה הראויים, גם אם מדובר בטיפול אחד בודד לשינוי 'מצג עכוז'.