"ללוות את השינוי" - מסע טיפולי ב-4 חלקים - מנופאוזה מוקדמת

המאמר שלפניכם מציג סיפור מקרה שבו שני הצדדים – המטפלת והמטופלת עוברות מסע אישי בתוך שלבי הזיהוי, העיבוד וההכרה של מנופאוזה מוקדמת. למרות שהדרך החלה בטלטלה משמעותית, ניתן לומר בביטחון כי כל אחד מהצדדים יצא ממנה עם תובנות על עצמו ועל התפתחותו האישית. המאמר מחולק לארבעה חלקים, כל אחד מהם מציג סוגיה אתית ו/או טיפולית שעלתה במהלך הליווי. מטרת המאמר לחזק את המודעות שלנו לתופעה של מנופאוזה מוקדמת, לצד תזכורת לעקרונות הליווי המיטיב של נשים בטרום גיל המעבר וגיל המעבר הכולל התבוננות, סבלנות ואיפוק ותיווך רגיש של תהליך הגילוי וההכרה עבור המטופלות. 

טרם נעמיק בסיפור המקרה, נציג סקירה קצרה על מנופאוזה מוקדמת: 

מנופאוזה מוקדמת מוגדרת כסיום הווסת לפני גיל 40 ומתרחשת אצל כ-1% מהנשים באוכלוסייה הכללית. מצב זה שונה מכשל שחלתי ראשוני (POI) שבו ייתכן תפקוד שחלה לסירוגין, אך בשני המקרים מדובר בירידה מוקדמת ביחס לגיל האישה בפעילות השחלות. אחד האתגרים המרכזיים במנופאוזה מוקדמת הוא הפער שבין הגיל הכרונולוגי של האישה לבין השינויים ההורמונליים שעל פי רוב רק מתחילים להתרחש בשלהי העשור הרביעי. נשים רבות מתקשות לחבר את עצמן למונח "מנופאוזה" בגיל כה צעיר, מה שמוביל לעיתים לבלבול, הכחשה ותחושת נתק מהחוויה הפנימית והגופנית שלהן. במקרים רבים הן מגיעות לטיפול עם תלונות שונות כמו עייפות, מצבי רוח משתנים, שיבושים במחזור או קושי להרות – מבלי להבין שמדובר בתהליך של גיל מעבר מוקדם. 

הגורמים למנופאוזה מוקדמת כוללים נטייה גנטית, מחלות אוטואימוניות, מחלות מטבוליות, טיפולים רפואיים (כימותרפיה, הקרנות, ניתוחים) ולעיתים סיבות לא ידועות. התסמינים דומים לאלו של גיל המעבר. בשל ההשפעה הרחבה על הבריאות הפיזית והרגשית של האישה בגיל צעיר, זיהוי מוקדם חיוני להתאמת טיפול הורמונלי (כאשר מתאים ואם זה רצונה של האישה), מתן תמיכה רגשית וליווי מקצועי, תוך תיווך רגיש של המציאות החדשה עבור המטופלת. 

חלק א' – תשאול וחשדות ראשוניים 

תאריך לידה: 28.1.81, בת 41, בעלת בית קפה/ בר בתל אביב. 

ילדה אחת בת 2 בהורות משותפת. היריון טבעי. עשתה שימור פוריות בגיל 35 שהניב 2 ביציות קפואות, ניסתה להשתמש בהן בגיל 38 ללא הצלחה. בסוף נקלטה טבעי בגיל 38 וחצי. 

כבר בטלפון שואלת אם זה יהיה תהליך ארוך, כי היא לא רואה את עצמה מגיעה לטיפול לאורך זמן. 

תלונה עיקרית: מחלות נשימה חוזרות ונשנות בחצי שנה האחרונה, כל מחלה נמשכת כשבוע (חום, שיעול, כאבים בחזה, כאבים בכל הגוף). ב- 3 שבועות האחרונים תחושת ליחה בחזה שלא נפתרת. בחודשיים האחרונים, בעקבות שיעול רב, שכמה וכתף ימין כואבים ויש הגבלה בתנועה. לפעמים צריכה לקחת נוגדי כאב בלילות. 

תלונה משנית: כאבי ראש, בחצי שנה האחרונה יותר מתמיד. סובלת מכאבי ראש כל החיים בגלל נעילת לסתות. בנוסף, פריחה לא ברורה, באה והולכת, באזור החזה והצוואר, הרבה גרד. 

אני שואלת: יש עוד משהו שתרצי שנטפל בו? היא עונה: לא. סה"כ, ביחס לשנה האחרונה אני ממש בסדר (הטיפול שלנו החל כ-10 חודשים לאחר תחילת המלחמה). המטופלת קצרה במילים, ואנחנו עוברות לתשאול. 

עיכול – לא משהו, נפיחות, גזים, יציאות כל יום, מעט רכות. 

שינה – הילדה עוד מתעוררת ומעירה אותה וקשה להירדם חזרה. 

אנרגיה – די ירודה, עייפות בבוקר בעיקר, קשה להתחיל את היום. 

בדיקות דם – אנמית, נטייה לאורך השנים. לא לוקחת כלום כי זה מחמיר את הרגישות בבטן. סוכר – 102. עלייה משמעותית מבדיקות לפניי שנה. 

מצב רוח – אבא נפטר לפניי שנה. שנה של מלחמה. התמודדות עם עסק במלחמה - עצבנות, חוסר סבלנות, התפרצויות, גם קצת דכדוך. לוקחת ציפרלקס 10 מ"ג, התחילה לפניי כ-10 שנים בעקבות טיפול רגשי שהציף טראומה מהילדות. 

היא מוסיפה ואומרת: אני מחכה שהווסת תגיע סוף סוף, ואז העצבים קצת יירגעו. למה סוף – סוף?, אני שואלת. כי מתחילת המלחמה לא קיבלתי, אבל אני מכירה את עצמי, בתקופות של מתח וחרדה המחזור נעלם. 

אני שואלת: ולפניי השנה הזאת, המחזור היה סדיר? היא עונה: מאז הלידה הוא לא ממש סדיר, אבל לשמחתי הוא הרבה פחות כואב. היא מוציאה אפליקציה ומראה לי – ניכר בלגן, ווסת גם מקדימה, גם מאחרת. 

אני שואלת: אצל גניקולוג היית בשנים האחרונות? כן. לפניי חודשיים, הוא בדק ואמר שהכל נראה בסדר ושלח אותי לעשות פרופיל הורמונלי בין היום ה-3-5 של הווסת. אבל הווסת עוד לא הגיעה.  

בנקודה הזאת עולה בי תחושה שמדובר במנופאוזה מוקדמת לא מאובחנת, ולא מטופלת. 

אני ממקדת את השאלות שלי כדי להבין עוד קצת: איך את עם חום / קור? חם לי בטרוף כל הזמן. 

מזיעה גם? כן היא עונה. ממש. גם בלילה. זה מעיר אותי משינה ואני לא נרדמת אח"כ. 

אני ממש רוצה להמשיך ולשאול עוד דברים שקשורים לגניקולוגיה (בגלל החשד שעלה בי) אבל היא הגיעה לטיפול במערכת החיסון וגם לתהליך קצר (כך אמרה כבר בשיחת טלפון), אז אני מחליטה להתאפק ורק מציינת בפניה שאולי שבוע הבא אשאל עוד כמה שאלות בנוגע להיבטים גניקולוגיים לפי התקדמות המצב – למעשה פה הייתי צריכה לעצור את ההתעסקות עם החשדות שעלו בי. 

תזונה – מקפידה על הרבה ירקות, פירות, אבוקדו, טחינה, סלטים, דגים (לא אוכלת חלבון מן החי "מעצלנות" להתעסק עם זה). 

אורח חיים – פילאטיס, 3 פעמים בשבוע הולכת לישון סביב 2 בלילה, דואגת להיות עם חברות, רוקדת ועושה קרמיקה עבור עצמה. ללא תוספים או תרופות. אין רקע של מחלות או ניתוחים. 

דופק: מחמם אמצעי בעודף משמעותי - טחול וכבד. כל עמדות היאנגיות בעודף. מחמם עליון מתגלגל. מחמם תחתון חלש. 

לשון: רעד ניכר, נקודות אדומות, חיפוי לבן עבה. בטיפול הראשון אני מתמקדת בתלונה העיקרית של המטופלת - ליחה בחזה וכאב בשכמה. 

עדיין לא כותבת בתיק האישי אבחנה סופית. 

מטרת הטיפול: הנעה של צ'י הכבד, פתיחה של המחמם העליון וחיזוק הכליות. 

טיפול - LIV13+14 + LU1+6. 

בסוף הטיפול אני ממליצה על שינוי תזונתי קל – להשתדל לאכול רק ירקות מבושלים ולא טריים ולהוסיף לתפריט ציר של עצמות עוף. 

שהיא עומדת בפתח הדלת ליציאה אני מוסיפה עוד דבר אחד ל"שיעורי בית": "תשאלי בבקשה את אמא שלך מתי הפסיק לה המחזור החודשי." 

היא מחייכת ואומרת: "קצת הלחצת אותי עם השאלה הזאת"....ברגע הזה אני כבר מצטערת שאמרתי את מה שאמרתי! 

לפניי שנמשיך ונדון בהשלכות שעלו בעקבות השאלה שהפניתי למטופלת, חשוב להכיר בעובדה כי נשים רבות אינן מאובחנות במועד בכל הנוגע לטרום גיל המעבר – ובפרט כאשר מדובר במנופאוזה מוקדמת. גם רופאי משפחה ורופאי נשים עשויים לפספס אבחנה זו במקרים רבים. 

להלן חלק מהגורמים לכך:

• גיל שאינו "תואם" את הממוצע למנופאוזה. כאשר ישנם ילדים קטנים ברקע, הבלבול גדול אף יותר - גם בקרב הרופאים. 
• היצמדות לסימפטומים הקלאסיים: אבחון טרום גיל המעבר מתבסס לעיתים קרובות על תסמינים מוכרים כמו גלי חום, אי-סדירות במחזור ויובש נרתיקי, אך בפועל, טווח הסימפטומים רחב יותר וכולל היבטים פיזיים ורגשיים שלעיתים אינם מקושרים ישירות למערכת הרבייה. 
• ייחוס הסימפטומים לגורמים אחרים: תסמינים רבים עלולים להיתפס כתוצאה של מתח, עייפות או אורח חיים, מה שעלול לעכב את הזיהוי של מנופאוזה מוקדמת. 
• היעדר הכשרה מספקת בתחום רפואת גיל המעבר: זהו תחום מתפתח, ורופאים רבים עדיין אינם מכירים לעומק את מורכבות האבחון, בפרט של מנופאוזה מוקדמת. 

כמטפלים ברפואה סינית, המתבוננים בכל מטופל בצורה הוליסטית, דווקא אנו עשויים להיות הראשונים לזהות חשד למצב רפואי שטרם אובחן כראוי. כל מטפל יפגוש במהלך דרכו המקצועית נשים המצויות בשלבים שונים של תהליך הפסקת הווסת, ללא תלות בגיל הכרונולוגי הממוצע. לכן, חשוב להכיר את מכלול הסימנים והסימפטומים, לזהות את הדפוסים העולים מתוך התמונה הקלינית ולהיות ערים לאפשרות של כניסה לשלב המעבר בכל גיל.

למידע נוסף על זיהוי גיל המעבר והיכרות עם ההגדרות השונות, ניתן לצפות בהרצאה ללא עלות בפורטל התוכן שלנו, "קיסרית בעשור החמישי". הרשמה לפורטל כאן.

סיכום חלק א' - סוגיה ראשונה  

הסוגייה הראשונה שעולה מתוך המקרה היא זיהוי סימנים מחשידים לטרום גיל המעבר ולמנופאוזה, במיוחד בגילאים צעירים מתחת ל-45. תקופת טרום גיל המעבר היא שלב משמעותי בחייה של כל אישה, על אף האתגרים הטמונים בו זהו מעבר חשוב המאפשר לאישה להשלים ולהיפרד מהמחזור החודשי ומתקופת הפוריות. אנו מאמינות כי כל אישה צריכה לחצות שלב זה בערנות ובתודעה מלאה, ללא קשר לגילה. כמטפלים הוליסטיים, עלינו להיות קשובים ודרוכים, ולעיתים אף מסוגלים לזהות את הנאמר בין השורות (בין אם במודע ובין אם לא). יחד עם זאת, עלינו להיזהר מהסקת מסקנות נחפזות וחסרות בסיס. 

פעמים רבות עולה בתוכנו השאלה - האם יש צורך להעלות את הנושא בפניי המטופלת וכיצד לעשות זאת? לא בטוח שיש לכך תשובה חד משמעית, בטח לא בכל מקרה ובכל סיטואציה. האם זה כלל תפקידנו "להאיץ" תהליכים תודעתיים אצל מטופלות שלא ביקשו בכך? ואם כן, כיצד ניתן לעשות זאת בצורה לא מאיימת, מקצועית ורגישה? 

העיקרון החשוב ביותר הוא לפעול בזהירות וללא פזיזות - כאשר איננו בטוחים לחלוטין מה נכון לעשות, מוטב להאט, להתבונן ולאפשר לתהליך להתגלות בקצב הנכון. 

כיצד זה התפתח בפועל במקרה שלנו? בואו נמשיך הלאה לחלק ב'. 

חלק ב' - ביסוס האבחנה ותיווך החשדות מול המטופלת – הטעויות שנעשו בדרך. 

בתחילת המאמר הצגנו מקרה בו עלה אצלנו חשד למנופאוזה מוקדמת, אף שהתלונה העיקרית כלל לא הייתה קשורה - מחלות חורף וכאבים בכתף.  בשלב זה, המשימה החשובה ביותר היא לשמור על רגישות וקשב ולנווט את התשאול באופן עדין שיאפשר חשיפת פרטים נוספים שיסייעו לנו להבין את התמונה הרחבה. לעיתים, מתוך להט הגילוי או התחושה הפנימית שמתעוררת אצלנו, אנחנו עלולים לשאול שאלה או להעיר הערה שאינה במקומה. במקרה שלנו, כבר במפגש הראשון עם המטופלת, נזרקה לאוויר בקשה "תשאלי את אמא שלך מתי הפסיקה אצלה הווסת". אין ספק כי הייתה כאן פגיעה בפרטיות וחוסר רגישות! 

המשך סיפור המקרה: 

כשעה לאחר שעזבה המטופלת את הקליניקה, היא שולחת הודעה: "לאמא שלי הפסיקה הווסת בגיל 42, את חושבת שזה קשור לכך שאני לא מקבלת כבר שנה?" מיד עולה אצלי תחושת אי נוחות מהעובדה שהכנסתי את המטופלת לסחרור רגשי ללא רצונה. עניתי כי ייתכן, אך יש עוד פרמטרים שראוי לבדוק. היא הגיבה בשאלה מלאת חרדה: "יש מצב שהפסיקה לי הווסת לתמיד? ילדתי לפני שנתיים, איך זה הגיוני?" המשכנו להתכתב עד שקבענו להעמיק את השיחה בפגישתנו הבאה. אני נשארת עם תחושה לא נעימה וסימני שאלה: האם מתפקידי להעלות השערה כזאת? מדוע הרופא לא אמר דבר? ייתכן שהוא אינו חושד בכך? ייתכן והוא אמר (בכל זאת שלח לבצע פרופיל הורמונאלי) והיא לא הפנימה? ובעיקר אני תוהה - מה התועלת עבור המטופלת בגילוי כעת ולא בעוד כמה חודשים כשתחזור לרופא? 

לאחר ארבעה ימים, המטופלת שולחת הודעה: "אני בוכה כבר ארבעה ימים ולא ישנה, מרגישה שאני מאבדת את שפיותי. יש לך איך לעזור לי?" מיד קפצתי על ההזדמנות להיפגש, וקבענו טיפול באותו היום אחר הצהריים. פיניתי עבורה זמן טיפול של שעה וחצי. 

היא מגיעה לטיפול שני. 

דבר ראשון, התנצלתי בפניה, תוך הבהרה שככל הנראה הקדמתי את המאוחר, ושאינני בטוחה כלל אם מתפקידי לדון בנושא זה, במיוחד בשלב כה מוקדם של היכרותנו. "זה בסדר," היא השיבה. "חזרתי לטיפול, כנראה שאני סומכת עלייך. יש גם שיפור עם הכאב בשכמה." 

לפתע היא אומרת: "חם לי ואני מזיעה, ואני מבינה שאולי בכלל מדובר בגל חום". "ייתכן" - עניתי בזהירות, מבלי להישמע נחרצת, וביקשתי לחקור עוד. את יודעת להגיד כמה פעמים יש לך תחושות כאלה ביום? הרבה מאוד, היא משיבה, וגם בלילה. פשוט חשבתי שתמיד חם לי. המשכתי לחקור בעדינות: זה מגיע עם הזעה? כן היא עונה. זה מרגיש פנימי ומתפשט מעלה? כן. כשהופיעו גלי חום כאלה, היו עוד תופעות? היא שותקת לרגע ואז אומרת: יש לדעתי גם דפיקות לב, ואני בעיקר רוצה להתפשט. הצעתי כי נתחיל בטיפול שיסייע להרגיע את הגוף ואת מערכת העצבים "המעוררת" ורק לאחר מכן נשוב ונדון בכל השאלות המטרידות אותה. 

דופק: צף ומהיר, חזק מאוד בעמדות של המחמם העליון, חלש בעמדת הכליות, תקוע בעמדת הכבד. עדיין אין אבחנה סופית אבל ניכר כי יש נוכחות של יאנג במחמם העליון שצריך לווסת ולאזן (כאב בשכמה, גלי חום, פריחה בחזה, קושי להירדם). 

טיפול - CV17 יחד עם PC2+6+7 וב-5 דקות האחרונות הוספתי CV5. 

עקרון הטיפול: למרות שבפועל יש יאנג עודף בחיצון, הוחלט לעבוד דרך היין, לפתוח את בית החזה ולווסת תנועה חלקה בין שלושת המחממים ולהקל על הלב שמתמודד עם עומס רגשי רב. הנקודות על גבי Ren Mai מייצגות את התנועה של המסלול הפנימי של מרידיאן מעטפת הלב שמגיע לנקודה CV17 , שם פוגש את מרידיאן המחמם המשולש ויחדיו יורדים למחמם התחתון, לאזור CV7-5. כאשר הצירים פתוחים יאנג יכול לשוט חזרה מטה. 

בסיום הפגישה אמרתי למטופלת: אם תרצי, אשמח שנדבר על אי-סדירות הווסת שלך (ולא על גיל המעבר), בדרך שהיה ראוי לעשות זאת מלכתחילה. 

הסברתי למטופלת: כאשר אני מטפלת באישה, אינני מתמקדת אך ורק בתלונה שהיא מתארת, אלא מתייחסת אליה כאל מכלול שלם. לפיכך, כשאישה מציינת אי-סדירות במחזור החודשי, חשוב לי לברר פרטים נוספים, גם אם זה לא היה הנושא הראשוני שהביאה לטיפול. במקרה שלך, מאחר והנושא עלה, היה נכון להמליץ לך לפנות לרופא המטפל ולבקש בדיקות דם ללא המתנה להגעת הווסת. אילו היית שואלת מדוע, הייתי מסבירה לך ברגישות כי בשלב זה, אישה בגילך עם תשעה חודשים ללא ווסת ותקופה של כשנתיים עם אי-סדירות במחזור, יחד עם תסמינים מערכתיים נוספים, מעוררת חשד לחוסר איזון הורמונלי או לתחילתו של שלב טרום גיל המעבר. חשוב שלא נחכה, אלא נברר לעומק את הסיבה, כדי שנוכל לספק מענה הולם גם לנושא זה. 

הוספתי ואמרתי: לא נדון על גיל המעבר עד שלא תקבלי חוות דעת נוספת, ואז נוכל להרחיב את השיחה בינינו בהתאם לצורך. המטופלת קיבלה פורמולה לחיזוק דם וצ'י למשך חודש - QI & Xuè ELIXIR של חברת אייר צמחים. 

סיכום חלק ב' - סוגיה שנייה 

את הסוגייה השנייה נסכם דרך הטעויות שנעשו בתיווך החשדות מול המטופלת.

נדייק ונגיד כבר עכשיו כי השאלה המרכזית אינה האם היה נכון להעלות חשד למנופאוזה מוקדמת, אלא כיצד לעשות זאת באופן רגיש ומותאם. כמטפלות המתמחות בבריאות האישה אנו רואות את עצמנו כחלק ממורשת נשית המבוססת על שיח פתוח, מכיל ומלמד. לכן, הצפת ידע היא חלק בלתי נפרד מהעשייה שלנו. עם זאת, רק כאשר המידע מועבר באופן מקצועי, ברור ורגיש, המטופלת תוכל לבחור כיצד להתמודד אתו. 

מה "פספסנו" בהתנהלות מול המטופלת?

• ביסוס תחושת ביטחון ואמון - לפני שמעלים חשדות או קופצים להשערות, יש לוודא שהמטופלת חשה בטוחה ומוגנת בתוך התהליך הטיפולי. 
• תיווך ברור ואמפתי - הצגת החשד באופן נגיש, הדרגתי ובמסגרת חיובית ככל האפשר. 
• זיהוי הפער בין תפיסת המטופלת לחשד שלנו - במקרה שהצגנו, ניכר פער בין החשד למנופאוזה מוקדמת לבין הדרך שבה המטופלת פירשה את תחושותיה. זהו מצב שכיח בקליניקה, גם בקרב נשים בנות 47 המגיעות בשל חוסר איזון הורמונלי, אך מתקשות להתייחס לגיל המעבר. הפער הזה גדול עוד יותר בקרב נשים צעירות יותר. 
• מתן מידע בצורה הדרגתית ומותאמת - לעיתים נכון לחשוף מידע בשלבים, לאפשר למטופלת לעבד את השאלות והתהיות שעולות ולהתאים את השיח למצבה הרגשי וליכולתה להכיל מידע חדש. מיומנות זו מתפתחת לאורך זמן, מתוך הקשבה, רגישות ונוכחות מלאה בטיפול. 

חלק ג' - "חידוש החוזה" בין מטפלת/מטופלת וחידוד מטרת הטיפול. 

הסוגייה השנייה בה דנו הייתה בהקשר של תיווך נכון של אינפורמציה למטופלת. במקרה שלנו התיווך הראשוני נעשה ללא רגישות וללא מתן מרחב לעיבוד, דבר שהוביל להתקף חרדה ממושך של ארבעה ימים. לשמחתנו המטופלת בחרה להמשיך איתנו את התהליך ובמפגש הבא נעשה מאמץ לבסס מחדש תקשורת פתוחה ולהרגיע את הסערה הרגשית. 

המשך סיפור המקרה: 

מפגש שלישי עם המטופלת. 

הגיעה אחרי שבוע, הטיפול השני היה טוב, היא רגועה ומאוזנת יותר. עדיין ישנו קושי להירדם, מתעוררת מהרבה גלי חום ומתקשה להירדם בחזרה. הכתף בשיפור משמעותי, פחות כאבי ראש השבוע, תחושת ליחה בחזה משתפרת. מרגישה שיפור עם הבטן אבל אי נוחות מחמירה כשאוכלת סלט קר, ללא שיפור עם הפריחה בצוואר ובחזה. 

מתמידה עם ציר עצמות, לוקחת פורמולה ותוסף ברזל 3 פעמים בשבוע. 

עשתה פרופיל הורמונלי - FSH – 67, LH – 35, פרוגרסטרון – 0.6. רופאת המשפחה דיברה איתה בעקבות הבדיקות, אישרה את החשד לגיל מעבר, ולשמחתי המליצה לגשת לייעוץ עם רופאה מתמחה בנושא, נקבע תור לעוד שבועיים! 

*חשוב לציין כי בדיקות דם לא מעידות בהכרח על גיל מעבר, אך הן נותנות תמונה בהירה יותר במצבים לא ברורים. 

המטופלת ממשיכה ושואלת: "בטיפול בדיקור אנחנו יכולות להביא את הווסת חזרה?" 

בואו נעצור כאן רגע לדילמה מקצועית חשובה בטיפול בגיל המעבר! 

האם מטרת הטיפול בתקופת טרום גיל המעבר היא להחזיר את הווסת או להסדיר אותה? זו שאלה נפוצה בקרב מטופלות ומטפלים כאחד. ניסיוננו בטיפול בנשים סביב גיל המעבר הוביל אותנו לגישה ברורה: המטרה אינה להחזיר ווסת "בכל מחיר", אלא לתמוך בתהליך הטבעי של הגוף ולשפר את איכות החיים של האישה. הטיפול מתמקד בהקלה על תסמינים ובהענקת יציבות רגשית, כדי לאפשר לה להתמודד עם השינויים באופן מאוזן ונינוח. אי-סדירות הווסת היא חלק מהתהליך הטבעי של ירידת היין והיאנג, ולכן "להחזיר את הווסת בכוח" אינו פתרון מיטבי. בעזרת דיקור, צמחי מרפא, תזונה וכלים נוספים, ניתן לתמוך בגוף באופן הרמוני - לעיתים המחזור אף מסתדר זמנית. 

בהרצאה "הגישה הטיפולית בגיל המעבר" אנו עוסקות בנושא זה בדיוק - הצפייה ללא עלות בפורטל התוכן. 

נחזור למטופלת שלנו. הסברתי לה כי אני רוצה שנחכה לאבחנה מסודרת מרופא גיל המעבר, לפניי שאנחנו שואפות "להחזיר את הווסת". לאחר שתקבל את האבחנה היא תוכל להחליט לגביי התהליך הטיפולי שלנו (היא הריי הגיעה בגלל ליחה ומחלות חוזרות ונשנות), ואז נוכל להציב מטרות חדשות. 

מטרת הטיפול השלישי: 

1. שיפור איכות השינה, הקלה על גלי חום. 
2. המשך עבודה על תחושת הליחה בחזה, השכמה ושאר הסימפטומים הנלווים. 

דופק – מתגלגל בעמדה של הריאות, יאנגים מתוחים, כליות חלשות. 

*בתיק האישי עדיין לא כתבתי אבחנה סופית מסודרת, בגלל חוסר הוודאות של המצב. 

עקרון טיפול – פתיחת הסטגנציה של המחמם העליון, ניהול ועיגון תנועת היאנג מטה ופנימה ותמיכה בלב. 

טיפול: Si15 + Gv14 + Bl11+13 יחד עם מוקסה קונוסים על Bl23 (3 קונוסים על כל צד). לאחר מכן נוספו המחטים לכמה דקות על Ki3+4.

הסבר של הטיפול: נבחר להתחיל את הטיפול דרך עבודה על חיבור בין Tai Yang ל- Du mai כדי לווסת ניהול תקין של יאנג במחמם עליון -מהנקודה Si15 ממשיך ענף אל Gv14 ומשם אל Bl11. המטופלת שכבה על הבטן עם המחטים והמוקסה כ- 15 דקות. לאחר שהוצאו המחטים היא הסתובבה על הגב ונוספו למשך כ-5 דקות Ki3 + Ki4. הנקודה Ki4 נקודת החיבור של הכליות, ממנה יוצא ענף שמגיע עד לאזור מתחת ללב, מרגיעה את הלב על ידי הזנה של תמציות למחמם העליון. 

מפגש מספר 4 לאחר שבועיים (בינתיים גם הייתה בייעוץ אצל מתמחה בגיל המעבר). 

הטיפול האחרון הביא לשיפור ניכר בגלי חום ("אני סוף סוף יכולה להבין כמה הם הפריעו לי בחיים"), ישנה יותר טוב, הליחה והשכמות השתפרו מאוד, לא היו כאבי ראש בכלל. עדיין יש פריחה על אזור הצוואר – בא והולך, פחות מגרד. בטן – מאתגרת, הרבה הרגלים לא טובים (אכילה בעמידה, אכילה מהירה, תוך כדי), אבל לאט היא לוקחת יותר אחריות. 

במפגש עם רופא גיל מעבר עלה אירוע של חשד לתסחיף בזמן טיסה (שהייתה בת 25 על גלולות) ולכן נשלחה לעוד בדיקות. עוד חודש תעבור שנה ללא ווסת, ולכן הרופא כבר מגדיר את השלב בו היא נמצאת כמנופאוזה. 

אני שואלת, איך את עם ההגדרה ועם האבחנה שקיבלת? היא אומרת שבעיקר כל כך הרבה דברים פתאום מסתדרים לה, כל התחושות שלה בגוף בשנתיים האחרונות מקבלות תוקף, הסבר ועכשיו גם "נחת". היא מחליטה לקחת את החודש הזה כדי להעמיק בנושא הטיפול ההורמונלי המערבי בגיל מעבר, כרגע היא ממשיכה את הטיפול שלנו. 

טיפול רביעי: ממשיכים את אותו עיקרון העבודה. Li6+7 + St9+37+39 יחד עםKi3  - כינוס יאנג מהמחמם העליון דרך עבודה על שכבת יאנג מינג, תמיכה במערכת העיכול, חיזוק דם ועיגון היאנג על ידי חיזוק הכליות. 

*אחרי הטיפול הזה היה שיפור בפריחה בצוואר בפעם הראשונה. 

בסיום הטיפול, אני מתפנה (סוף – סוף) לארגן את האבחנה הסופית. 

דילמה מקצועית נוספת שאנו נתקלות בה לעיתים קרובות היא האם נדרש "אישור רפואי" לאבחון מנופאוזה, ובפרט מנופאוזה מוקדמת, כדי להגיע לאבחנה סינית. ברור שלא! מבחינת האבחנה הסינית והגישה הטיפולית, סביר להניח שהיינו פועלות בצורה דומה גם ללא אבחנה מערבית רשמית. אבל כאשר מדובר במנופאוזה מוקדמת, חשוב לקבל אישור מקצועי נוסף כדי שנוכל לדון על מצב זה עם המטופלת בביטחון. 

יתרה מכך, אין ספק כי ההגדרה "המערבית" למצב זה נושאת משמעות עצומה עבור האישה החווה את השינוי. היא מאפשרת לה מקום להכרה בשינויים העמוקים המתרחשים בגופה ובנפשה, ולעתים גם מאלצת אותה לצאת מהכחשה ולהתמודד עם המציאות. 

ברפואה הסינית, שינויים אלה מתווכים דרך רשת ה- Bai Mai & Luo המחברת בין התהליכים העמוקים המתרחשים מתחת לפני השטח לבין המודעות של האישה לשינויים שהיא עוברת. 

מתוך המאמר שלנו "Bao mai & Bao luo בגיל המעבר": "אפשר להגיד כי רשת Bao Mai & Luo היא מאין מצפן, או ה- WAZE הפנימי, שעוזר לפענח תהליכים ושינויים אשר מתרחשים לאורך מעגלי שבע השנים של התפתחות האישה ולצעוד דרכם בבטחה. המאמר מתמקד בתקופת טרום גיל המעבר ותום הווסת (מנופאוזה), ללא ספק אחת התקופות הסוערות בחייהן של נשים רבות. לא משנה באיזה גיל כרונולוגי מתחיל התהליך, לא משנה אם אנחנו אימהות לילדים קטנים, ללא ילדים, נשואות, רווקות, גרושות, שלב זה מבקש מאיתנו למצוא את הדרך מחדש. למרות ששינוי הוא דבר מפחיד, כולנו בשלב מסוים נצטרך להרפות את אחיזתנו בקיים, להתמסר ולצעוד בשבילים שיתגלו לנו, לפעמים רק תוך כדי תנועה. עבור Bao Mai & Luo זהו זמן "לחשב מסלול מחדש" כדי שהצעידה תהיה קלה ובטוחה יותר". 

לקריאת המאמר המלא כנסו כאן.

סיכום חלק ג' - סוגיה שלישית  

דרך הסוגייה השלישית בחנו כיצד לנהל שיחה מיטיבה ומעצימה עם מטופלת בגיל המעבר בנוגע לווסת – נושא רגיש ומורכב. הווסת היא חלק מהמהות שלנו כמעט מאז שאנחנו זוכרות את עצמנו. עבור חלקנו היא משמחת, עבור אחרות מעציבה או מעצבנת, אך כולנו מחוברות דרכה לטבע הנשי, לחיים, לצעירות. ואז... היא משתנה, מתבלגנת, מבקרת פחות ולבסוף נעלמת. פתאום אנחנו רוצות להחזיר אותה! ואולי לא בדיוק אותה, אלא את כל מה שנעלם יחד איתה.

האם באמת אפשר? האם באמת צריך?האתגר שלנו הוא בתיאום ציפיות נכון עם המטופלת – האם המטרה היא "להחזיר את הווסת", או לתמוך בגוף בתהליך הטבעי שבו הוא נמצא ?השינויים בגוף הם חלק מתהליך טבעי של דלדול משאבים. תפקידנו הוא להקל, לאזן וללוות את האישה בתהליך הזה, תוך שיפור איכות חייה, במיוחד כשמדובר במנופאוזה מוקדמת. 

איך מנהלים שיחה עם מטופלת בגיל המעבר עם מחזורים לא סדירים? 

• תיווך המצב הטבעי של הגוף - להסביר את התהליכים שמתרחשים בו, ללא קשר לגיל הכרונולוגי.
• נרמול החוויה - להדגיש שהתחושות הפיזיות והרגשיות שהיא חווה הן טבעיות ולגיטימיות.
• הצגת מטרת הטיפול בשפה נגישה - לדוגמה: המטרה בטיפול היא להקל על התהליך הטבעי ולווסת אותו כך שהגוף ירגיש מאוזן יותר. או: נשאף לתמוך במחזור ההורמונלי שלך ולעזור לגוף להסתגל לשינויים בצורה חלקה".
• מתן מקום לשאלות ולחששות - לעודד פתיחות ושיתוף.
• לנסות ולשמור על מסר חיובי ואופטימי - לתת תחושת תקווה וביטחון ביכולתה להתמודד עם השינויים.

 חלק ד' - אבחנה סופית ובחירת אסטרטגיית עבודה. 

בחלקים הקודמים הצגנו מקרה של חשד למנופאוזה מוקדמת שהלך והתבסס כאבחנה רפואית. בתיווך המצב מול המטופלת נעשו טעויות (גם על ידינו וגם ע"י הרופא) וכעט הגיע הזמן לבנות מסלול עבודה יציב לאורך זמן. 

סיום סיפור המקרה: 

מפגש חמישי עם המטופלת (לאחר שבוע) – גלי חום בלילה נרגעו (עדיין יש במשך היום), עצבנות ואי שקט, פריחה בצוואר ובחזה מציקה, הבטן נפוחה בעיקר משעות אחה"צ לקראת ערב (נוגעת לעצמה בבטן התחתונה ואומרת "זה מה שמתכוונים שאומרים צמיג בבטן?!"), לילות טובים יותר. אין בכלל ליחה הכאב בשכמה ממש בשיפור. 

דופק: מחמם אמצעי מתגלגל, מתחת בעומק דופק דק בעמדת הכבד. כל עמדות היאנג מתוחות ומיתריות, מחמם עליון מתגלגל. מחמם תחתון חלש. 

לשון: עדיין רועדת, נקודות אדומות על הלשון, חיפוי לבן. 

כעת (בטיפול החמישי!) הגיע הזמן לבסס אבחנה סופית ותוכנית טיפול: 

הסימפטומים מצביעים על מצב של יאנג שבורח ממקומו ונתקע במחמם העליון - גלי חום, בעיות שינה, כאבי ראש, פריחה באזור החזה והצוואר, סטגנציה בכתף. 

שורש: כניסה טבעית ביולוגית לגיל המעבר בגיל מוקדם על רקע גנטי. בנוסף לזה - לידה בגיל מאוחר ופוסט טראומה ברקע - בילדות נכחה ב- 2 פיגועים (פרט שעלה בשיחות בהמשך המפגשים), מה שהוביל להיחלשות משמעותית בתפקוד של יאנג הכליות, היחלשות של אש העיכול ומטבוליזם באופן כללי, היחלשות של Wei Qi ופגיעה ברזרבה השחלתית עד לכדי ניהול לא מווסת של המקצב של המערכת ההורמונלית (מחזורים לא סדירים). 

ענף: בשנה האחרונה התמודדות רגשית עם אובדן אב, הצפה של פוסט טראומה ומתח סביב המלחמה, כאשר ברקע היחלשות של דם הכבד וחוסר הזנה למחמם העליון – מחלות חוזרות ונשנות וכאבים בשכמה. כתוצאה מכך, יאנג "בורח" ועט מעלה, מתקשה להתכנס ולעגון בחזרה במחמם התחתון ונשאר בחיצון - גלי חום, כאבי ראש, עצבנות, קושי להירדם. 

אסטרטגיית עבודה: 

• חיזוק וחימום צ'י הכליות והטחול. 
• תמיכה באש העיכול וחיזוק דם. 
• עיגון היאנג חזרה במחמם התחתון. 
• וויסות צ'י הכבד, וויסות תנועת הצ'י במחמם העליון. 
• חיבור האישה לתהליך בצורה מודעת – חיבור בין המחמם התחתון והעליון, שמירה על מעברים פתוחים ותמיכה ב- Bao Mai& Luo.

סיימה את הפורמולה לחיזוק צ'י ודם לאחר 3 שבועות, התחילה לקחת JIN GUI SHEN QI WAN.

נקודה חשובה למחשבה! 

מי בנינו שכבר עוסק בהיבטים השונים של גיל המעבר בטח נוכח לפער בין התיאוריה הקלאסית של הרפואה הסינית למצבים הקליניים סביב גיל המעבר אותם הוא פוגש. כולנו יודעים כי על פי התיאוריה הסינית ה"קלאסית" גיל מעבר מזוהה עם חום מדומה שמקורו בדלדול היין, בעיקר יין הכליות והכבד (בפרט אם יש מעורבות של גלי חום). בפועל, אנו פוגשות נשים רבות, במיוחד עם מנופאוזה מוקדמת, שאצלן מקור גלי החום ושאר התסמינים אינו בדלדול היין בלבד, אלא גם במצבים של חולשת יאנג, חסר דם, סטגנציה, ואף חום "תקוע" שמקורו מחסימה. לעתים קרובות אנחנו נדרשים להרחיב את החשיבה מעבר למה שלמדנו בהתחלה, גם לתופעות גיל המעבר יש אבחנה מבדלת מגוונת ונרחבת. תפיסה זאת מאפשרת לנו לתת מענה מקיף ומותאם אישית לכל מטופלת. 

כדי לקבל טעימה על האבחנות הנפוצות בגיל מעבר אותן זיהינו, ניתן לצפות בהרצאה "הגישה הטיפולית בגיל המעבר" בפורטל התוכן שלנו. 

להלן 4 טיפולים (פעם בשבוע) שהתבצעו על פי האבחנה הסופית ואסטרטגיה חדשה: 

• Sp3+16 moxa on needle + Pc7+8 – טיפול לחיזוק מערכת העיכול וצ'י הטחול לתמיכה באדמה והפקת צ'י ודם, תמיכה במחמם העליון והרגעת הנפש. 
• Ht5 + Bl1 + Gv20 + Gv4 - עבודה עם מרידיאן החיבור של הלב אשר מגיע אל בסיס הלשון ומסתיים בנקודה Bl1, שולח גם ענף אל המעי הדק בן זוגו וכך שומר על קשר בין הלב לחושים, הנקודה יכולה לעזור במצבי עודף או חוסר של הלב המתבטאים באי שקט. אל הנקודה Bl1 מגיעים Gv ו Cv (ועוד כמה מרידיאנים), ובנקודה הזאת מתקיים שחלוף בין היין ליאנג, כמו כן המסלול היורד שלGv מתחיל בנקודה, עובר ל- Gv20 וממשיך מטה עד למחמם התחתון. זה טיפול נהדר שתומך בלב מצד אחד ושני תומך בתנועה שליאנג מטה וחיזוק הכליות. 
• Bl11+17+18 + Ki3 moxa on needle  - מטרת הטיפול חיזוק דם, וויסות הכבד. גם כאן נבחרה עבודה עם מרידיאן ש"ש די לתמוך בהובלת היאנג מטה. 
• Liv13+14 + Pc6 – עבודה עם מרידיאן ה Yin Wei אשר מאפשר חיבור בין תהליכים יינים עמוקים המתרחשים מתחת לפניי השטח לבין הלב. 

סיכום המצב לאחר 7 טיפולים: 

• תלונה עיקרית טופלה! אין ליחה וגם הכתף בסדר. 
• גלי חום – רק בשעות היום, יש תחושה שגל חום מתחיל אבל הוא לא מתפשט מעלה. נסבל. אין תחושת חרדה או אי שקט שליוותה את גלי החום, מצב רוח – יש עצבנות, אבל יש גם ימים טובים, אין כאבי ראש, בטן – מקפידה על אוכל חם יותר, ללא חלב, פחות לחם. לוקחת אנזימי עיכול לאחר ארוחת צהרים, פריחה – עדיין שם, ללא שינוי ניכר. 
• שינויים באורח החיים - התחילה ללכת יותר ברגל, הורידה יום עבודה (עובדת בלילות), מקפידה על תוספים ותזונה חמה, התחילה טיפול רגשי (לדבריה - הייתה צריכה זמן עיבוד עם תחושת אובדן הנעורים שנכפה עליה). 

במהלך החודש בו המטופלת חיכתה לתוצאות הבדיקות לקרישיות יתר (מכאן החשיבות להגיע לאבחון לרופא מתמחה לגיל מעבר) היא עשתה מחקר רציני בנושא הטיפול ההורמונלי החלופי ועל המשמעות של מנופאוזה מוקדמת. התוצאה של בדיקת קרישיות היתר יצאה תקינה ולכן אין מניעה להתחיל טיפול הורמונלי. המטופלת בחרה להשתמש בטיפול הורמונלי זהה ביולוגי ובמקביל ממשיכה את הטיפול שלנו, נכון לעכשיו (לאחר 3 חודשים) היא מרגישה שהליווי הכרחי וממש מחזיר אותה לחיים. ויש לנו עוד הרבה עבודה. אנחנו נפגשות פעם בשבועיים. 

אחד המשפטים החמודים שהיא אמרה כאשר כבר הגיעה ההכרה כי היא במנופאוזה היה: עברתי ממצב של 'אלוהים, מה קורה לי כאן?!' למצב של 'אה, אוקי, עכשיו אני מבינה! זו בהחלט מטמורפוזה!