מאמרים #לידה שקטה

יעל ארנסט, או כפי שאנחנו מכנות אותה "הג'ינג'ית", מוכרת לרבים בקרב הקהילה של הרפואה הסינית בארץ. יעל מטפלת ברפואה סינית, לפני הרבה שנים היא הקימה את האתר "סינית" שהיווה בית לרבים מאיתנו. שם יכולנו להתעדכן בכל מה שחדש, לקרוא מאמרים מקצועיים, ליצור קשרים ושיתופי פעולה, בקיצור – להישאר "מחוברים". גם רפואה סינית למשפחה עשתה באתר סינית את צעדיה הראשונים, כאשר החלטנו להיחשף ולצאת לאור עם ההוראה. כעת, אנחנו שמחות לתת ליעל ולסיפור שלה במה. ב 2010 יעל עברה לידה שקטה. בשנים האחרונות היא מלווה נשים רבות שעברו גם הן לידה שקטה ומנחה מטפלים בנושא הכל כך חשוב והלא מדובר זה. יחד החלטנו כי זה הזמן לחשוף את הסיפור שלה גם אצלנו, ברפואה סינית למשפחה.

לידה שקטה היא אחד מהנושאים האלה, שאף אחת ואף אחד לא רוצה לדבר עליו. כי באמת, מי רוצה לדבר על לידה של תינוקות מתים? אבל לפעמים צריך לדבר על הנושאים האלה, במיוחד מטפלים ומטפלות העוסקים בבריאות האישה. במסגרת חוגי בית שאני מקיימת למטפלות ולמטפלים ברפואה משלימה בנושא לידה שקטה אני, בין השאר, מדברת על שיח מחודש סביב הנושא. טעימה משיח זה אני מציגה גם בפניכם.

הבחירה לטפל בתחום בריאות האישה מביאה לפתחנו מטופלות המתמודדות עם מצבים מגוונים, פיזיים ונפשיים, הקשורים להיריון ולידה. עם הזמן נוכחנו להבין, כי בחירה זאת מפגישה אותנו בקליניקה, לא רק עם שמחה אל מול הקסם שביצירת חיים חדשים, אלא גם עם צער ויגון. כמטפלים ברפואה סינית, אף אחד לא הכין אותנו לרגע בו מטופלת מודיעה, כי לעובר בבטנה פסק הדופק בשבוע השמיני. אף אחד לא לימד אותנו מה אומרים למטופלת העומדת לעבור הפסקת היריון בשבוע עשרים וארבע. ובטח שלא קיבלנו הנחייה כיצד לטפל או לנהוג כאשר מטופלת מגיעה אלינו לאחר שעברה "לידה שקטה". דרך מפגשים אלה אנחנו למדנו, כי הצד השני של החיים הוא המוות, ועלינו כמטפלים לדעת לתת לו הכרה ומקום.